תאונות - תכנון מפעלים טעויות

בעמוד זה מופעים פרטים על טעויות שמצאתי בעת תכנון מפעלים חדשים. המספרים הם מתוך רשימה של 200 תאונות שחקרתי בתחומים שונים.

31 – גובה כיור במטבח בגורם לכאבי גד של עובדות מטבח –

בדרך כלל המתכנן של מטבחים קובע את גובה השולחנות, הכיורים והשיש שלידם כגובה ממוצע. התוצאה היא שלעובדות ליד הכיורים שהן נמוכות זה קצת יותר גבוה מהגובה הנכון עבורן ולכן עליהן להרים את הידיים כדי לטפל בכלים. עובדת שהיא גבוהה יחסית חייבת להתכופף כדי להניח את הכלים בתוך הכיור מבלי לשבור אותם. כתוצאה מספר עובדות מטבח , במיוחד הגבוהות יותר, היו חייבות לעבוד בכפיפת הגב והן התלוננו על כאבי גב.

במספר מטבחים חדשים שבהם השתתפתי בצוות התכנון עם הקפדה על הבטיחות והבריאות של העובדים- קבענו את גובה הכיריים בגובה הגבוה יותר מהממוצע כך שלעובדות הגבוהות יהיה נוח לעבוד- גם ליד הכיור וגם ליד השולחנות והשיש.

כתוצאה ,כדי שגם לעובדות הנמוכות יותר לא תהיינה בעיות בכתפיים ובגב הוכנו משטחים מעץ עליהן עמדו הבחורות הנמוכות יותר ובכך גם להן היה נוח לעבוד.

40 – פועל אחזקה עבד עם יחידה לריתוך עם גז- מכשיר לריתוך בלהבה.

כאשר נגמר החמצן במיכל הוא סגר את הברז שליד המיכל ופרק את הצינור מיחידת השעונים הוא הסיר את המיכל ממקומו על העגלה והציב מיכל מלא במקומו.

כאשר הוא פתח את הברז מהמיכל המלא קרתה התפוצצות במערכת השעונים. הוא הצליח מיד לסגור את הבז.

מה קרה ?

כאשר מתחברים למיכל חדש צריך לוודא שהווסת נמצא במצב של התחלת עבודה. במקרה הזה הפועל שכח להחזיר את הווסת ממצב מיכל ריק למצב לחיבור למיכל מלא. הווסת שהיה במצב הלא נכון קיבל מכה של לחץ חמצן.

41 – אוורור טבעי דרך הגגות במפעלים -

במפעל שהיה חם מאוד בתחילת הקיץ התקשרו אלי ובקשו שאבוא לייעץ להם מה לעשות. הגעתי למחרת למפעל וראיתי שמשלשה צדדים של אולם הייצור, שהיה יחסית קטן, היו חלונות גדולים וקבועים. הצעתי להם דרך להסיר את כל הזכוכיות מהחלונות. הם ביצעו זאת וכמובן שהיה פחות חם.

בתחילת החורף התקשרו ואמרו שקר להם ונכנס גשם. הצעתי להם להרכיב באותם מקומות שהוסרו הזכוכיות חלונות על ציר שנפתחים החוצה למעלה. עשו כך והיה טוב !!

במפעל אחר שבו היה חם מאוד קיבלתי את אישור ההנהלה להסיר ת ה"רוכבים" שמעל הלוחות אזבסט

שכיסו את הגג. נוצר במקום פתח והאוויר החם נפלט החוצה. במשך הקיץ הרכיבו על הגג חלונות

הנפתחים למעלה כך שלקראת החורף סגרו את החלונות.

במפעל אחר בנו מבנה חדש למחלקה שבה מסופק קיטור לחימום המכונות. הצעתי לתכנן את הגג בצורה שהאוויר החם יפלט מהאולם דרך פתחים קבועים בגג. האדריכל התעקש שיספיקו מספר ארובות ואו זה לא יספיק יתקינו בהם ונטות. אמרתי שאז יהיה רעש גבוה והפועלים יפסיקו את פעולת הונטות.

מנהל הפיתוח מטעם ההנהלה הסכים לבצע את התכנון של האדריכל.

התוצאה – הפועלים סובלים שנים רבות מהעבודה באולם חם מאוד כי גם הונטות לא הספיקו כדי לסלק את האוויר המחומם ע"י קיטור וגם היה רעש גבוה.

בלית ברירה הם מוכנים לעבוד במקום חם אבל לא לסבול מהרעש.

בפרויקט הבא שבוצע במפעל המהנדס הראשי התעקש לדרוש מהאדריכל לבצע את המלצותיי ואז כאשר המפעל החדש נכנס לפעולה ועד היו לא חם באולם החדש.

57 – טעויות בתכנון בנינים –

57-א – תכנון חלונות בקירות חיצוניים-

כאשר תכננו במפעל חדש את מבנה המשרדים דרשתי שהחלונות יפנו לצד צפון; שמחוץ לחלונות יותקנו גגונים להצלה על החלונות וכן ששטח החלונות מזכוכית יהיה מינימלי.

האדריכל הצליח לשכנע את המנכ"ל לבצע את הכול בניגוד להמלצותיי.

כאשר עמדו להיכנס לחדרים החדשים היה קיץ ובחדרים היה חם מאוד למרות שהמזגנים פעלו.

האדריכל הציע להתקין וילונות מתאימים אך זה לא מונע מקרני השמש לחמם את הזכוכיות ואת האוויר בתוך החדר. ואז- הופיעה בעיה חדשה – אדריכלית הפנים הציעה להתקין וילונות ושאלה על החומר המתאים שהוא עמיד אש.

במקום פתרון פשוט וזול נכנסו לבעיה שתהיה שם תמיד.

57-ב- תכנון פתיחת דלתות כניסה לבנין כשהן נפתחות פנימה-

בבית כור בשד"ר שאול המלך בתל-אביב הותקנו דלתות הכניסה בארבעה מקומות מזכוכית וכן שהן תפתחנה פנימה לתוך חדר הכניסה בבנין. במשך שנים דרשתי לסובב את כל המסגרות של יחידות הדלתות במאה שמונים מעלות כך שהדלתות תפתחנה החוצה בכיוון היציאה , זאת בהתאם

ל- CODE 101 של NFPA .

57 – ג – תכנון לקוי ומסוכן של מעקים בבנין גבוה-

הבניין בן 14 קומות ובו מדרגות פנימיות בפיר שליד הפירים של המעליות. לכל אורך המדרגות הותקנו מעקים תקניים אך בטעות יסודית אחת – המדרגות אינן נוגעות בקירות של הפיר ולכן בכל קומה נוצר מרווח גדול בין המדרגות והקיר הצמוד. החלק העליון של המעקה חובר בפס עליון ויחיד לקיר הקרוב. בכך נוצר בכל קומה בין המעקה לקיר מרווח גדול של בערך 40 ס"מ . רבים מחברי לעבודה העירו לי על כך אך כשפניתי למנהלת הבית, עוד לפני האכלוס, הם לא קיבלו את דרישתי להתקין עוד אזן אמצעי ולוח רגל. רק כאשר כשפניתי להנהלת החברה, וכן עשו מספר עובדים במקום ,התקינו את הדרוש ובכך מנעו אפשרות של נפילה דרכם החוצה.

57- ד- מסעדה בקומת מרתף בה משתמשים בגז לבישול-

בבית משרדים גבוה -17 קומות מעל פני הקרקע ועוד שלש קומות תת-קרקעי פתחו בקומה 1- מסעדה ובה כיריים לבישול עם גפ"ם(גז בישול). עמדת המיכלים נקבעה בחצר של קומת קרקע.

עוד לפני שחיברו את הגז דרשתי להתקין במקום מספר גלאי גז שלא רק יזעקו אלא גם יפעילו ברזים אוטומטיים לסגירת הספקת הגז בקומת ה1- בנוסף לברז תלת-דרכים להפעלה ידנית ליד עמדת המיכלים. רק אז הוזמנו אנשי חברת הגז לבצע את הבדיקה וחיבור הגז.

בנוסף- קבענו שתי דרכי מילוט מהמטבח ומהמסעדה. במטבח הותקנו דלתות עץ עבות. במקום הותקנו ציוד כיבוי נייד וכן גלילונים.

57- ה– תכנון מיקום נקודות וארונות חשמל מבלי ליצור קשר עם מהנדס המים שקבע באותם מקומות עמדות של הידרנטים-

במספר מפעלים מצאתי חוסר תיאום בין מתכנני מערכת המים- במיוחד מיקום הידרנטים וגלילונים- לבין מתכנן מערכת החשמל. התוצאה שלוחות חשמל תוכננו למיקום הצמוד למיקום של הידרנט.

לאחר הערותיי לשני המהנדסים הם תיאמו מיקום שונה כך שיהיה מרחק סביר בין נקודות ולוחות החשמל לבין ההידרנטים.

57 – ו – חוסר תאום בין תכנון מיקום מכונות וציוד למיקום דלתות ליציאות חרום באותו אולם –

בעת בדיקת התכנון של מספר מפעלים מצאתי חוסר תיאום בין התכנון של האדריכל ומהנדס הבניין לבין מתכנני קווי הייצור והעמדת מכונות וציוד. במספר מקומות תוכנן לפתוח דלתות יציאה לחירום כשהמכונות המוצבות לידם אינם מאפשרים יציאה בכלל או יציאה בלתי מופרעת. לאחר שהערתי על כך שונה המיקום של הדלתות.

57 – ז – תכנון גג של בית יציקה בצורה לא מתאימה.-

כאשר תכננו מפעל חדש ליציקות בחצור הגלילית החליטו האדריכלים לצפות את החלק הפנימי של כיסוי הגג (את התקרה) עם שטיחים של צמר סלעים במטרה להקטין את עוצמת הרעש באולם היציקה.

את החלק האמצעי של הגג – הרוכב על שני השיפועים - תכננו בגובה מאוד נמוך- מרווח בין הרוכב לבין כיסויי הגג- כי חששו לחדירת מי גשמים.

התנגדתי לציפוי הפנימי של הגג היות ובבית יציקה יש תמיד כמות מסוימת של אבק וזה יחדור לתוכו ואחרי זמן קצר כל הצמר סלעים יתפרק ויתעופף באולם היציקה..

את החלק הרוכב הצעתי לתכנן יותר גבוה – מרווח גבוה יותר - כדי לאפשר לאוויר החם ולאבק להיפלט החוצה. כדי למנוע חדירת גשמים החפיפה בוצעה למרחק יותר גדול כך שגם רוח לא תוכל להשפיע על כניסת הגשם.

57-ח- תכנון והתקנת מספר גדול מדי של נורות בחדר עבודה -

במספר מפעלים מצאתי שהתאורה חזקה מדי בחדרי העבודה של הפקידים.

במיוחד מצאתי תאורה חזקה במפעל חדש בחדרים בהם עובדים רוב העובדים ליד מסופי מחשב. מנהל

המפעל קרא למתכנן התאורה ושאל למה הוא תכנן כמות כל כך גדולה של נורות. התשובה הייתה "כך

ביקש ממני האדריכל".

לאחר שהוא בדק את עוצמת האור הוא הסכים שבכל מנורת תקרה בה מותקנים 4 נורות פלורסנטיות

ישחררו 2 נורות. העובדים הסכימו לשתף פעולה כי גם הם התלוננו על עוצמת האור. לאחר חודש

בביקור שלי במקום העובדים הודו על השינוי לטובה. הפתיע אותי שגם במחלקה אחרת בה עובדות מספר

נשים כל היום ליד המחשבים גם שם הורידו 2 נורות מכל מנורה.

את הפעולה הזו ביצעו, לפי המלצתי, בעוד מספר חדרי עבודה בהם עובדים ליד מחשבים.

זה מונע פגיעה בעיניים וגם חוסך קצת כסף.

57-ט - התקנת מערכת מיזוג אוויר על גג מעל וליד חדרי משרדים ללא טיפול במניעת רעידות ורעש-

בגג של מפעל חדש הותקנו מערכות מיזוג אוויר על הגג . באותה קומה ומתחת לה ישנם חדרי משרדים. בכל החדרים מורגשת רעידה, קלה אומנם, אבל מפריעה וכן רעש בלתי סביר ולא נסבל. מתקנים כאלה יש להתקין, אם אפשר, במבנה נפרד.

אם כבר מתקינים מתקנים כאלה על גגות יש לנקוט באמצעי יתר כדי למנוע כל רעידה מתחת לציוד וכן ל"סגור" את הרעש מסביב לציוד כך שלא יהווה מטרד רעש לכל העובדים.

57-י - כאשר בתכנון אין גגונים להצללה מעל החלונות השמש חודרת לחדרים -

אדריכלים לא מקפידים לבנות כך שהשמש לא תחדור דרך החלונות מצד מזרח, דרום ומערב . התוצאה

היא שבחדרים קרני השמש החודרים מפריעים לראיה וכן נוצר חום מיותר, במיוחד בחודשי הקיץ.

מה עושים?

לאחר שהבניין גמור מתקינים וילונות . אבל זה לא מונע מהחום לחדור לחדרים.

הפתרון האפשרי הוא להתקין גגונים או צורה אחרת של הצללה על החלונות מחוץ למבנה ובכך למנוע את

חדירת השמש לחדרים. זה גם חוסך הרבה כסף באי שימוש מתמיד במזגנים בקיץ.

כל צורה של מניעת קרני השמש לחדר חייבת להתבצע מחוץ לבנין.

57-יא- - חדר טעינת במצברים -

כאשר תכננו מחסן גדול מאוד במפעל טמבור בעכו-דרום תכננו גם "פינה " למטענים לטעינת המלגזות החשמליות. זה נודע לי רק בביקור במקום בשעת ההתקנה. דרשתי להפסיק העבודה ולבנות גגות מחוץ למבנה הראשי שבו תהיה עמדת הטעינה של המצברים.

המתכנן לא הסכים.

לאחר נדנוד שלי במשך למעלה משנה שהמחסן כבר פעל השתכנעה ההנהלה שמה שדרשתי סביר והרבה יותר בטיחותי במקרה של התפרצות אש בשעת הטעינה.

הקימו סככה פתוחה צמוד למבנה הראשי של המחסן ולשם העבירו את עמדת הטעינה.

57–יב - סולתם – ספרינקלרים מעל מחסן ואולם מילוי חומר נפץ חדשים

במקום המתוכנן – הספקת מים מהרשת תוכנן והותקן – מיכל מים על גג המבנה שבנוי מבטון וספרינקלרים המוזנים ישירות מהמיכל. הספקת מים נמשכת בזמן שמפלס המים יורד כאשר הספרינקלרים יפעלו.

57-יג- שיפור אוורור אולם ייצור –

מפעל לייצור מוצרי מתכת שכר מבנה קונסטרוקציה של פלדה. בגובה שמתח לגג היו חלונות סביב סביב המבנה. יום אחד בתחילת הקיץ טלפן הממונה על הבטיחות ואמר שבאולם הייצור חם מאוד.

לשאלתי ענה שהם פתחו את כל החלונות. נסעתי למקום וראיתי שלא ניתן לפתוח את רוב המסגרות של החלונות. במקום הוזמן זגג והסיר את כל זכוכיות ואז הייתה במקום הקלה בחום.

במשך הקיץ הותקנו בכל הפתחים מסגרות של חלונות הניתנות לפתיחה.

לאחר הגשם הראשון התקשרו אלי ושאלו מה לעשות – כמובן שעניתי שיזמינו זגג !!!

57 – יד- חוסר מחשבה בעת תכנון העמדת מכונות –

מכונת כיפוף שמרעישה מאוד בעת העבודה הועמדה ליד חלון בקיר חדר מנהלי עבודה בקצה אולם ייצור.

57- ט"ו – מערכת סינון אוויר משמני סיכה תוכננה בצורה תמוהה!!

המערכת תוכננה כך שאוויר נקי הנשאב מהסביבה עובר גם כן דרך המסננים של האוויר שנשאב מאולם הייצור ובזה האוויר הנקי מזדהם. לאחר המלצותיי שונתה המערכת והאוויר הנקי נשאב ישירות מהחוץ עם סינון אבק בלשד.

57 – ט"ז – גרם מדרגות ממתכת –

את המדרגות מתכנן מהנדס ומוסר לביצוע הייצור למסגרייה.

עובדי הבנייה מתקינים את המדרגות במקום המיועד. ואז- על הרצפה התחתונה מניחים מרצפות ובזה קטן הרום של המדרגה התחתונה וכשמישהו יורד במדרגות הוא עלול ליפול בגלל המדרגה הנמוכה.

על המשטח של הקומה העליונה מניחים ריצפה ואז הרום של המדרגה העליונה גדל ואז מי שיורד במדרגות עלול לא להרגיש בהפרש בין רום זה לרום של שאר המדרגות ולגרום לנפילה.

57- '"ז – תכנון והתקנה של מערכות ספרינקלרים וגם גלאי עשן כשהגלאים מיותרים במקום שמותקנים ספרינקלרים.

לא רק שההתקנה עולה כסף רב אלא ישנה הוצאה שנתית של בדיקה של הגלאים

57 – י"ח – תכנון שתי מערכות היקפיות במפעל אחד.- מיותר לחלוטין.

בעת ישיבה של צוות מהנדסי התכנון של מפעל חדש הגישו שני מהנדסי המים תכנון של שתי מערכות היקפיות – האחת ליד הגדרות והשנייה סביב הבניינים.

לשאלתי ענו שהציגו את התוכנית למפקד מכבי אש האזורי והוא אישר זאת. הצעתי שיתכננו רק מערכת היקפית עם זרועות שבקצותיהן ליד הבניינים יותקנו הידרנטים.

הוחלט שהם יתכננו לפי הצעתי.

בישיבה הקרובה הם הגיעו עם אישור אותו קצין כיבוי לתוכנית החדשה.

ואז הם אמרו ששאלו איך זה שקודם הוא אישר וגם עכשיו הוא אישר ותשובתו הייתה "הצעתם לי תוכנית שהייתה טובה עם יותר ממה שנדרש אז אישרתי – גם עכשיו התוכנית מספקת וטובה ואני מאשר"

57 – י"ט – מיקום גלילון למים לכיבוי אש בקיר של בית שימוש!!!

57 – כ' - מיקום עמדת מטפים מאחורי מכונה רחבה !!!

57 – כא' – מיקום נקודת הידרנט מתחת למדרגות מתכת באולם הייצור !!!