תאונות - שרפות שחקרתי

בעמוד זה מופעים סיכומים של מספר תאונות שחקרתי שקשורות לשרפות וכיבוי אש. המספרים הם מתוך רשימה של 200 תאונות שחקרתי בתחומים שונים. בנוסף, צירפתי תמונות נוספות שקשורות לחקירת תאונות אש.

16 – נוזלים משתי חביות נוזלות כגורם להתלקחות שרפה -

בחצר המפעל במגרש עליו מאחסנים חביות עם נוזלים שונים אחסנו גם נוזלים שבבוא האחד במגע עם השני נוצרת פעולת התחממות שעלולה לגרום גם לשרפה.

באחד המפעלים הניחו ערמות של חביות במישור משופע.מעט בשעת העברת החביות הקלשון של המלגזה גרם לחריר קטן בחבית אחת.. בערמה אחרת הייתה חבית שה-"פקק" נפגע ודרכו הייתה נזילה קטנה.

יום אחד הגיע הנוזל מהערמה שהייתה בחלק הגבוה יותר ובא במגע עם הנוזל שנזל מהחבית השנייה. זה גרם להתלקחות כל החומר שהיה כבר על האדמה . מהאש והחום התפוצצה חבית אחד.. העובדים בסביבה הצליחו לקרר את החבית השנייה ועם זאת לכבות את האש.

יש תמיד לוודא שלא מאוחסנים חומרים שונים/נוזלים שונים בקרבה האחד לשני. לא על

משטח פתוח ועוד יותר יש להקפיד לא במחסן סגור- גם אם זה בכמויות קטנות .

התלקחות של כמות קטנה במחסן סגור עלולה לגרום לשרפה שקשה לכבות אותה.

17 – טעינת מצברים בעמדה קבועה במפעל וכן מצברים שעל מלגזות-

17 – א – תכנון מיקום עמדת טעינה של מצברים-

יש מתכננים הקובעים את עמדות הטעינה של מצברים שעל מלגזות חשמליות בתוך מחסן

כללי. זה פסול מעיקרו- גם לא מצבר אחד.

היו מקרים שבשעת טעינה של מצבר שעל מלגזה ובשעות הלילה פרצה אש שהתלקחה או מהתקלחות המימן הנפלט בשעת טעינה או מקצר חשמלי שקרה בסביבת המלגזה ומכאן זה התפשט הלאה (כשיתכן שהמימן שנפלט היה גורם מזרז לשרפה למרות שזה לא היה מקור ההתחלה של האש).

17 – ב - אי הוצאת עמדה לטעינת מצברים מתוך אולם מחסן – שריפה-

באחד המפעלים הוצע להעביר את עמדת הטעינה של מצברי המלגזות למבנה נפרד מחוץ למחסן עם קירות בטון מתאימות ואמצעי התראה וכיבוי אוטומטי מתאים.

המחסנאי לא הסכים להוצאת עמדת הטעינה החוצה ולאחר שנים רבות הייתה במחסן שרפה שכילתה את מה שהייה בו. אחת הסברות היא שהאש פרצה מעמדת הטעינה.

זה קרה לפני שנים רבות כאשר מערכות מתזים אוטומטיים למים (ספרינקלים למים) היו בארץ במספר קטן מאוד של מחסנים.

שרפה בחד

17 – ג - שרפה בחדר מצברים ר מצברים במפעל אלקטרוניקה.

בקומת קרקע בחדר נפרד הותקנו ליד הקירות אצטבות ועליהן הונחו מצבים גדולים(בגודל דומה לאלה שבמשאיות גדולות) שחוברו ביחד לערכה אחת.. בקיר החיצוני של החדר הוקנו שתי ונטות לשאיבת האוויר מתוך החדר. בפתח הכניסה הייתה דלת ברזל אטומה.

באחד הימים תוך כדי העבודה במפעל פרצה בחדר שרפה שכילתה את כל המצברים. היות

והחדר היה סגור עם דלת פלדה האש נכבתה בגלל שנחנקה מגזי השרפה.

ההנחה היא שהיות והדלת הייתה סגורה , והיות וזה היה יום חם במיוחד והיות והעומס על המצברים היה באותו יום גבוה במיוחד נוצרה ונפלטה לתוך החדר כמות גדולה של מימן והונטות לא הצליחו לשאוב את כל האוויר המזוהם החוצה כי בין השאר לא היה פתח גדול ומתאים ממול לונטות להכנסת אוויר נקי קרה וניצוץ גרם להתלקחות המימן והתפוצצות אשר גרמה לשרפה.

תמיד כאשר מתקינים ונטות לשאיבת אוויר החוצה מתוך חדר סגור יש לוודא שממול יהיה פתח גדול מספיר שדרכו יכנס אוויר באותה כמות שנשאבת ע"י הונטות.

43 -מכונית מספקת גז במצב לא תקין גרמה לפיצוץ של מיכל גז גדולים–

צינור גומי התפוצץ וגרם לאש סביב מיכלי גז.2 התפוצצו.

מכונית עם מיכלית ג.פ.מ. הגיעה למפעל וחנתה בקרבת משטח בעליו היו 4 מיכלים גדולים. הנהג חיבר צינור גומי מהמיכלית לברז הכניסה למערכת הגז המקומית. את המנוע של המשאבה שינקה את הגז הנוזלי מהמיכל הפעילו ע"י ציר הנע מהמנוע כך שהמנוע עבד במשך פעולת ההעברה של הגז בין שני המיכלים. הנהג השאיר את המנוע עובד והלך לשוחח עם חבר שלו שעבד בצריף ליד המקום בו חנה. תוך כדי כך הוא הסתכל דרך החלון שבקומת קרקע. פתאום הוא ראה אש. הוא קפץ מהחלון החוצה והפסיק פעולת המנוע . הוא ראה שצינור הגומי שבין המשאבה והמיכל המקומי קרוע ודרך הקרע זורם גז שנדלק מיד. הגז המשיך לזרום והאש התפשטה לכל ארבעת המיכלים הקבועים. עד שהגיעו מכבי אש ונסעו לאורך המפעל האש כבר הייתה בעוצמה רבה בכל השטח והמיכלים הגדולים החלו להתפוצץ. רק כאשר נגמר הגז בכל המיכלים נפסקה השרפה. כאשר אחד המיכלים שהיה ריק התפוצץ הפיצוץ גרם להעפת מכסה צדדי אחד למרחק של מאות מטרים. הספרינקלרים שהיו מותקנים במקום אומנם פעלו אבל עוצמת האש הייתה כה גדולה שכלום לא עזר

הסיבה להתלקחות האש הייתה כנראה חור קטן בצינור הגומי שאיפר לגז להיפלט החוצה וכאן זה בא במגע עם צינור הפליטה של המנוע שהיה לוהט וגם להתלקחות הגז.

לאחר השרפה שמעתי כי עובדים רצו לסככה קרובה להוציא את מכוניותיהם ובזה הפריעו להתקרבות הכבאיות למקום האש.

מזד פרסמנו דרישה של ההנהלה שאין חניה של רכב אלא רק במקומות שנקבו לכך מראש וכן שכל כלי הרכב במפעל יחנו בנסיעה לאחור כך שבמקרה הצורך יוכלו להתניע ולנסוע מיד רחוק עד כמה שאפשר..

53- התפוצצות בסיר של פלדה מותכת ולוהטת-וולקן יציקה-

במפעל להתכת פלדה הותקן הסיר הענק מתחת לגג עם כיסוי לוחות אזבסט שבירים.

במשך הזמן נוצרו בלוחות הכיסוי סדקים קטנים שהפועלים במקום לא יכלו לראות. בגשם הראשון לאחר הקיץ חדרו דרך לוחות הגג מים ולתוך הסיר בשעת ההתכה.

המים שחדרו התאדו לקיטור במהירות גבוהה מאוד וע"י כך גרמו להתפוצצות החומר הלוהט וזה הועף לכל צד. הפועל שהיה במשמרת והיה קרוב מאוד קיבל התזה של כמות גדולה של חומר לוהט ונפגע קשה ולא שרד. היו פועלים נוספים בסביבה שנפגעו קל יותר.

יש לוודא שהגג מעל תנורים לחימום וגם מעל סירים להתכת חומרים שונים יהיה גג שבשום צורה ואופן יוכלו מים לחדור דרו.

במפעלים שבהם הותקנו ספרינקלרים יש לוודא שבתקרה שמעל תנורים וציוד לוהט אחר לא יהיו ספרינקלרים והקרובים ביותר יהיו במרחק שאם הם יופעלו בשעת שרפה או בתקלה מים לא יוכלו להגיע למשטחים לוהטים.

וולקן יציקה- מקרה מוות כאשר ביום גשם מים חדרו דרך הגג לתוך סיר ברזל לוהט. זה גרם להיווצרות קיטור בכמויות ולחצים גדולים וכך המתכת הועפה החוצה ופגעה בשני עובדים – האחד נפטר והשני נפגע קשה .

58 – שרפות -

58 -א– התפרצות אש ליד מיכלי גז בחצר מפעל-

בחצר מפעל היה משטח מגודר ובו הותקנו 4 מיכלי גז גדולים מחוץ לגדר הייתה מערכת ההתחברות של מיכלית להספקת גז למיכלים הגדולים. מעל המיכלים הותקנה מערכת ספרינקלרים בשיטה היבשה(ראה הסבר בהמשך). יום אחד לאחר שהמיכלית שסיפקה גז התנתקה ויצאה מהמפעל ובמקום כבר לא היה

איש אחד הפועלים שעמד ליד החלון בבניין הקרוב ראה אש במערכת ההתחברות. הוא רץ למטה ובדרך הזעיק אחרים לעזרה. גם המנכ"ל הגיע למקום. הסתבר שלא סגרו בצורה מוחלטת את הברז שבמערכת ההזנה וגז שפרץ החוצה נדלק ובער כלפיד.. אחד העובדים הפעיל ידנית את מערכת הספרינקלרים מהשיטה היבשה ואז המים שהתפרצו מהספרינקלרים הרטיבו את הסביבה . המנכ"ל נגש לברז הראשי וסגר אותו החלטית נזילת הגז פסקה והאש נפסקה. המנכ"ל היה רטוב אך שבע רצון.

(הסבר- מהי השיטה היבשה של ספרינקלרים –

במערכת ספרינקלרים בשיטה הרטובה הספרינקלרים הסגורים מותקנים בצנרת מלאה מים כל הזמן.

המערכת הרטובה מורכבת מקו הספקת מים ועליו ברז דיפרנציאלי ממנו יוצאים שני קווי מים – האחד בקוטר קטן 1" מלא מים ועליו מותקנים ספרינקלרים סגורים והשני בקוטר גדול 2" ובו חורים לכל אורכו ואין בו מים- הקו יבש . הברז הדיפרנציאלי מותקן מחוץ לגדר שסביב המיכלים(חוות מיכלים)

כשפותחים את ברז המים מהקו ההספקה הראשי יזרמו מים רק לצינור עם הקוטר הקטן של 1". הצד השני נשאר סגור באמצעות לחץ המים ברשת . בצד השני ניתן לפתוח רק עם הורדת הלחץ בקו 1".

את הצינור 1" מציבים לאורך כל אחד מהמיכלים כשלאורכו מותקנים ספרינקלרים סגורים שנפתחים אוטומטית רק באמצעות החום של אש.(הקו רטוב)

את צינור 2" מתקינים לאורך המיכלים והחצר כשהחורים פונים כלפי מטה ובמקביל וכמעט צמוד לצינור 1". כאשר פורצת אש באיזה שהוא מקום לאורך המיכלים ובמקומות שמתחת לצינור 1" האש תחמם לפחות את אחד הספרינקלרים ותפתח אותו. באותו רגע יורד הלחץ בצד הברז הדיפרניאלי והפתח בו נפתח ומאפשר למים לזרום לכיוון צינור ה-2". המים זורמים ונוזלים לאורך כל קו 2" ובזה מקררים את המיכלים והגז שבתוכם. כאשר הקירור מספיק אין צורך לכבות את האש אם היא דולקת כמו לפיד.

כיבוי אש של גז מבלי לסגור את הברז יאפשר לגז לזרום החוצה ולגרום להתפשטות הגז לכוון המדרון שמסביב לחצר ויתכן גם להתלקחות אש בכל האזור .

כדי להפעיל ידנית את המערכת האוטומטית - בקצה הקצוות של צינור1" ובמרחק ניכר מעבר לגדר מחברים ברז גן רגיל. אם מי שהוא רואה את האש לפני שהמערכת האוטומטית הופעלה הוא פותח את הברז בקצה צינור 1" ובכך זה כאילו שנפתח ספרינקלר אוטומטי וכך יורד מיד הלחץ ונפתח הברז הגדול של 2". המים זורמים דרך החורים.

58 –ב- התפרצות אש בסככה של ציוד הבקרה ליד חוות מיכלי גז (נעמן)

במפעל בו השתמשו בגפ"מ כדלק לתנורים הייתה חוות מיכלי גז שבה 6 מיכלים גדולים. בקצה המגרש הוקמה סככה ובה כל מערכת הבקרה של מילוי והוצאה של הגז.

על כל החווה הותקנה מערכת ספירנקלים יבשה. זה כלל גם את התקרה של הסככה. בסככה הייתה יחידת חימום לחימום הגז הנוזלי שבמיכלים ולהפכו לגז. יחידה זו חוממה באמצעות הגז מהמקום. באחד הימים, מסיבה שלא זוהתה מיד, פרצה אש בתוך הסככה. ההנחה היא שנגרמה נזילה קטנה בצנרת שבתוך הסככה והאש של החימום הציתה את הגז. האש כובתה מיד ע"י הפעולה האוטומטית של הספרינקלים אבל נזילת הגז לא נעצרה עד שאנשי המפעל הגיעו וסגרו את כל הברזים. כשפתחו ברז אחד אחרי השני גילו את החיבור בצנרת דרכו הייתה הנזילה.

58 – ג – תנור לחימום אוויר לייבוש צבע בתא צביעה של אוטובוסים

במפעלים לייצור אוטובוסים ישנה סככה מיוחדת בה מבצעים את ההכנות לצביעת האוטובוסים ולאחר מכן צובעים בהתזה כשכל האולם סגור סביב סביב. האוטובוסים חונים על בור ארוך וצר שדרכו הולך העובד שחייב לצבוע גם החלק התחתון. לאחר הצביעה עוזבים העובדים את האולם. לצד האולם ישנו תנור גדול לחימום אוויר . האוויר מוזרם לתוך אולם הצביעה באמצעות מאווררים גדולים. תוך כדי הייבוש מתאדה חלק מחומר הדילול של הצבעים וזה נשאב החוצה באמצעות מאווררים אחרים.

את התנור לחימום אויר מחממים באמצעות להבה של גפמ.

באחד הימים פרצה אש ביחידת החימום והמאווררים המשיכו להחדיר אויר חם לתוך האולם וכך חדרה אש גם לתוך האולם. העובדים במקום הצליחו לדחוף את האוטובוס שהיה במקום לפני שהאש התפשטה פנימה.

כל יחידת החימום והמאווררים עלו באש.

במפעל חדש שנבנה ע"י אותה חברה נעשו מספר ביטחונות כדי למנוע מקרה דומה.

הותקנו מדפים בצינורות של האוויר עם התקן מיוחד שבשעה שהחום עולה הצינורות המדפים נסגרים. במקביל הותקן ברז מיוחד על הקו להספקת הגז עם אפשרות לסגירה אוטומטית במקרה שאש פורצת מהתנור החוצה כשהמטרה למנוע חומר בעירה במקרה של תקלה.הברז הוא תלת דרכים במטרה לנקז את יתרת הגז שבצינור ההספקה אל מחוץ למבנה.

בנוסף הותקנו מדפים על צינורות האוורור להוצאת האוויר המזוהם אל מחוץ לגג במטרה שיסגרו אוטומטית במקרה שהחום בתוך האולם יעלה מעל הקבוע.

59 – במפעל לייצור לבידים נער נפגע בחתכים בשמונה אצבעות הידיים-

במפעל לייצור לבידים בתהליך מתחיל בקילוף בול עץ וגלגול הקילוף הדק על ציר מסתובב. כאשר סיימו לקלף בול עץ ישנו בצד השני גליל גדול של קילוף ברוחב של עד 1/2 2 מטר . מכאן מעבירים את הגליל למכונת חיתוך (גליוטינה –גרדומת) ברוחב מתאים ועליה חותכים את הקילוף לדפים. הסכין מופעלת לחיתוך באמצעות אוויר דחוס המסופק למכונה מהקו הראשי של המפעל. הפעלת פעולת החיתוך נעשתה באמצעות ברז המופעל באמצעות דוושת רגל.

באחד הימים היו צריכים להחליף את הסכין הרחב. זה היה בתקופת החופש הגדול בבתי ספר ובמפעל עבדו מספר נערים. אל המכונאי הצטרף אחד הנערים לסייע לו. המכונאי סגר את ברז הספקת האוויר ווידא שאכן זה סגור היטב והחל לפתוח את הברגים המחזקים את הסכין אל מסגרת הרכב. כדי לוודא שהסכין לא טיפול ותינזק הוא ביקש מהנער שיעמוד מול הסכין ויחזיר מתחתיו בשתי ידיו.

תוך כדי פתיחת הברגים אחד משניהם לחץ בהיסח הדעת על דוושת הרגל. הרכב עם הסכין ירד על

אצבעות ידיו של הנער והוא נפצע קשה.

איך למרות שברז האוויר היה סגור היטב נוצרה פעולת הירידה של הסכין? מאיפה בא הלחץ?

ההסבר – בצינור האוויר שבין הברז הראשי אל הברז שמתחת לדוושה היה אוויר דחוס וכאשר לחצו על הדוושה אוויר נכנס עד לבוכנת ההפעלה ומסגרת הסכין ירדה.

אבל היות ולא הייתה הספקת אוויר נוספת האוויר אומנם התפשט בצינור אבל בגלל ההתפשטות לחץ האוויר ירד די נמוך ולא היה מספיק לחץ לביצוע החיתוך אלא רק ללחוץ על האצבעות.

הוגשה עזרה ראשונה במקום עד שהגיע אמבולנס והנער נלקח ישירות לחדר ניתוח. הפגיעה הייתה קשה מאוד- הבשר בכל שמונת האצבעות בצד כפות הידיים נחתך עד לעצמות.

לאחר מספר חודשי ניתוחים וטיפולים רוב הכושר באצבעות חזר.

מזה אנו למדים – בקו אויר למכונה וציוד המופעלים באמצעות אוויר דחוס חובה להתקין ברז תלת דרכים כך שכאשר סוגרים את הספקת האוויר הדחוס למכונה האוויר שבצינור ההמשך עד לבוכנה מתנקז החוצה ואין כל אפשרות שאוויר דחוס יפעיל את הבוכנה.

63 – ניצוץ מדליק בנזין שבקערת פח פתוחה-

במפעל לייצור צמיגים בניית הצמיגים בשלב מסוים מחייבת את הבנאי(מפעיל מכונת הבנייה) להניח ידיו על גלילי גומי שמסתובבים.. זו סיבה להיווצרות חשמל סטטי שעובר לידיו ולגופו של הבנאי. לכן הבנאים חייבים לנעול נעליים מיוחדות עם סוליה שמעבירה את החשמל הסטטי שמתחיל להצטבר על הגוף דרך הסוליות של הנעליים לרצפה. אם הפועל אינו נועל נעליים אנטי סטטיות החשמל הסטטי שעובר אליו נשאר על גופו. רק כאשר הוא נוגע בגוף מתכת החשמל הסטטי מוארק לאדמה. אם הוא נותן יד לפועל אחר שיש לו נעליים אנטיסטטיות (לא סוליות גומי או פוליוריטאן אלא עור) ז.א. מעבירות זרם חשמל העובד השני מקבל מכת חשמל.

באחד המפעלים פועל שעבד בבניית צמיגים והיה עם נעליים עם סוליות גומי מבודדות היה צריך לקחת עם קופסת פח קטנה כמות קטנה של בנזין מתוך קערת הפח הפתוחה. הוא ניגש עם ידו האחת ללא הקופסא ורצה להרים מצד אחד את הקערה המלאה בבנזין. תוך כדי שקירב את ידו נוצר ניצור בין ידו לגוף הפח של הקערה . הוא היה טעון והקערה הייתה מפח ובכך נוצרה הארקה.

היות ומעל כל נוזל דליק ישנם אדים דליקים הניצוץ הדליק את האדים ואח"כ את כל הבנזין בקערית.

מיד פרצה אש. היות ובאותו מפעל מערך כוננות כיבוי אש היה מעולה תוך מספר דקות היו מספר עובדים עם ציוד כיבוי והאש כובתה.

אזהרה: חשמלאים העובדים בעבודות חשמל חייבים בנעליים מבודדות מגומי. אסור להם לנעול נעליים אנטיסטטיות מכל סוג שהוא.

64 – שרפה של מחסן בו אוחסנו שקי נייר מלאים כוטניון שהוא חומר דליק ורעיל מאוד-

על עובד קבלן הוטל לחתוך פסי ברזל שבמבנה הגג של מחסן בו חומר דליק באמצעות מסור בלבד.

במקום במסור יד הפועל השתמש במדלקת חיתוך באמצעות להבה וגרם לשרפה גדולה.

במפעל לייצור מוצרים כימיים החליטו להוסיף עוד אולם אחסון צמוד לטור של אולמות מחסנים

צמודים. הגג המשופע בלט מעל הקיר החיצוני ביותר לידו היה צריך לבנות את האולם החדש. כדי

שיהיה אפשר להוסיף גג חייבים היו לחתוך את הפטות (פסי ברזל) בגג שבלטו מחוץ לקיר החיצוני.

בתוך המחסן היו שקים רבים עם חומר מאוד דליק ורעיל. מהנדס המפעל החליט בתבונה רבה

שבמקום יעבדו הכול בידיים ולא ישתמשו במדלקות לחיתוך הפטות. הוזמן קבלן והמהנדס עצמו

הסביר והבהיר לקבלן ולעובדים אצלו שהחיתוך יעשה אך ורק במסור יד. הוא דאג לכך שהקבלן

לא יוריד את מערכת החיתוך בלהבה ממכוניתו.ליתר הקפדה והשגחה על הביצוע הנכון נשאר

במקום עובד מחלקת הנדסה כמפקח. הפועלים של הקבלן החלו לעבוד עם מסור יד לחתכו מספר

פטות פסי ברזל עליהם מניחים את לוחות הכיסוי של הגג. המפקח היה חייב ללכת לשירותים

והתריע בפועלים שלא יעשו דבר אל רק עם המסור יד.כשהפועלים ראו שהמפקח הלך הם קרבו

את המכונית שלהם למקום העבודה והשתמשו במדלקת וחתכו עם חמצן. מספר גיצים חדרו דרך

המרווח שבין לוחות הכיסוי של הגג והדליקו ,כנראה תחילה, את נייר השקים של החומר הדליק

ומכן זה המשיך וכל המחסן נדלק. המפקח הספיק לרות את ההתחלה מרחוק והודיע על אזעקה.

צוות המפעל החל מיד בכיבוי האש וכבאית הגיע מיד וביחד כיבו את האש בתוך המחסן החיצוני

לפני שזה המשיך למחסנים הצמודים. כששאלו את הפועלים למה הם הפרו את ההוראות

הם ענו " זה קשה היה לחתוך נכל עם מסור".

הנזק היה גדול מאוד כי זה כבר היה מוצר מוכן לייצוא. עם חתימת ההסכם עם הקבלן הוא נדרש

להביא פוליסת ביטוח לצד ג' לכיסוי נזק לרכוש או בני אדם בשטח המפעל. הוא הציג.כשבאו

אנשי המפעל להודיע לחברת הביטוח של הקבלן על השרפה והנזק הם נדהמו לשמוע שאין לקבלן

ביטוח בכלל.מה קרה? אנשי המפעל ראו וצילמו את הפוליסה שחברת הביטוח הוציאה לקבלן.

אבל את המקור לקח איתו הקבלן הוא הלך אל סוכן הביטוח שלו והודיע לו שהיות ולא קיבל את

העבודה הוא מבקש לבטל את הפוליסה וכך עשה סוכן הביטוח.

עו"ד החברה תבע את הקבלן לפיצויים על הנזק שהפועלים אצלו גרמו למפעל. לקבלן לא היה כסף

ולא רכוש. הנזק כולו נפל על חברת הביטוח של המפעל.

הוצאה הנחייה לכל המפעלים בחברה שבכל מקרה שמפעל עומד להזמין קבלן לביצוע עבודה

והמפעל דורש, לפי הכללים, פוליסת ביטוח מתאימה מצד הקבלן, עליו להציג למפעל התחייבות

מצד חברת הביטוח ששום שינוי לא יעשה בפוליסה אלא אם אישור מטעם המפעל. בנוסף

בפוליסה יופיע כמבוטח גם המפעל.

86 - במפעלי הפלדה שרפה על מבנה עגורן עילי נייד של 80 טון –

בשעת ביקורי במפעלי פלדה בעכו פרצה אש על מבנה העגורן העילי הנייד הגדול של 80 טון. עגורן זה מופעל מעל אולם מפעל ההתכה. בגלל תנאי העבודה בסביבת העגורן מתבצעת עליו ביקורת כל יום. .

העגורן ממלא דלי גדול מאוד המוצב בקצה האולם בגרוטאות. כאשר הדלי מלא העגורן מעביר אותו

עד למעל התנור ושופך את הגרוטאות לתוך התנור. במשך פעולה זו עפים לסביבה ניצוצות רבים. מיד

לאחר שסיימו שפיכת הגרוטאות העגורנאי הסיע את העגורן לקצה האולם.

תוך כדי כך הוא ראה שאש התלקחה על גבי העגורן במקום שנשפך גריז שלא נוקה תקופה ארוכה. מכבי

אש הוזעקו למקום וביחד עם עובדי המפעל הצליחו לכבות את האש לפני שעלולה הייתה להתפשט.

זה קרה בגלל שלא ניקו את הגריז שנשפך והצטבר על מבנה העגורן.

91 - שרפה על גג סילו גבוה בשעת ביצוע עבודות אחזקה של הציוד על הגג –

במפעל מספר ממגורות/סילו לאגירת גרעינים שהם חומר הגלם לייצור שמן מאכל. בעת ביצוע פעולת אחזקה על גג אחד הסילו הפועל היה צריך להשתמש במבער לחיתוך ברזל. כל היחידה הייתה על הכביש ליד הסילו ואת הצינורות עם המדלקת העלו למעלה בעזרת חבלים. תוך כדי ביצוע החיתוך קרתה תקלה ובגדיו של הפועל התלקחו. הוא והעוזר הצליחו לכבות את האש אבל הפועל נכווה קשה.

עובדי המפעל הזמינו את מ.ד.א. וגם את מכבי אש. אנשי מ.ד.א עלו למעלה באמצעות הסולמות הצמודים לסילו והגישו עזרה ראשונה אבל בגלל מצבו הפגוע לא יכול היה לרדת בכוחות עצמו בסולם.

אז הגיעו אנשי מכבי אש ובעזרת סולם גבה וציוד נוסף הם הצליחו להוריד את הפועל הפגוע והוא הובהל לבית חולים.

הפועל נכווה קשה ועבר הרבה זמן עד לביקור שלו במפעל.

100- א - שרפה של כל בית חרושת לייצור שמן מאכל (יצהר)

ב- שרפה של כל מפעל קרטון "מיכלי כרמל"

ג – שרפה של אולם ייצור במפעל קרטון "קרגל"

ד – שרפה של מחסן מרכזי בסולתם.

ה – שרפה של מחסן כותניון במכתשים ב"ש וגם במכתשים רמת חובב

ו - שרפה של מתקן מיצוי שמן מבנזין – עץ-הזית

ז – שרפה המחלקת בדיקת צמיגים-אליאנס חדרה

ח – שרפה של בית קירור במפעל לייצור מוצרי מזון

ט - בדיקת ספרינקלרים

' - התפוצצות מטפה כיבוי אש שהיה בתוך המכונית שלי -

יא- שרפה בעמדת גריל המסעדה התפשטה לסביבה

א - תאור חלק מהחצר יצהר רמת-גן - המבנה בו היה מתקן המיצוי היה במעלה כביש כשהמבנה בו דודי הקיטור בחלק הנמוך של אותו כביש. מתחת לכביש עבר צינור לניקוז מי גשמים ז.א שמים שנכנסו בחלק העליון ירדו לכיוון החלק התחתון של הכביש.

במתקן המיצוי משתמשים בכמויות גדולות של בנזין ולקראת הטיפול מנקזים את הכול לתוך מיכל תת-קרקעי. אבל, הכול נשאר רטוב וכן חמות מסוימת של בנזין נשפכת על הרצפה.

באחד הימים למטרת טיפול במתקנים השביתו את הפעילות של כל המפעל כולל כמובן של מתקן המיצוי ושל דודי הקיטור.

הוחלט לנקות גם את צינורות הניקוז של מי הגשמים ולשם כך פתחו את המכסים של התעלה כשאחד מהם נמצא ליד הכניסה למתקן המיצוי ואחר ליד הכניסה למבנה חדר הדוודים.

בצהריים פועל החל בחיתוך ברזל באמצעות מדלקת גז-חמצן בקרבת הפתח שליד מתקן המיצוי. גיצים שנפלו על הרצפה חדרו דרך הפתח הפתוח לתוך צינור הניקוז ואז פרצה אש מכל הפתחים הפתוחים- כולל מהפתח שליד מתקן המיצוי.

היות והציוד והמערכות במתקן המיצוי היו פתוחות ובנזין שמשמש למיצוי נשפך והיה גם על הרצפה זה גם כן נדלק וגם נדלק המתקן הפתוח שהיו בו שאריות של בנזין. היות והאש פרצה גם דרך פתחים אחרים כולל זה שליד חדר בדוודים, למעשה האש פרצה בחלק ניכר של המפעל. עד שהגיעו הכבאים כל המפעל נשרף.

בשעת בדיקת השרפה במקום התברר מה הייתה הסיבה להתפרצות האש.

כשהיו שוטפים את רצפת מתקן המיצוי המים היו גוררים איתם קצת בנזין לתוך הפתח לתעלת הניקוז. כך קרה גם ביום שלפני השרפה. המים והבנזין "ירדו" לאורך צינור הניקוז עד מתחת לחדר הדוודים והלאה. כאשר גץ נפל לתוך הפתח שליד מתקן המיצוי זה הדליק את האדים וכול שאריות הבנזין שהיו בצינורות

אבל השגיאה החמורה ביותר הייתה שביצעו חיתוך עם גז ממש ליד מתקן המיצוי וזאת בניגוד גמור להוראות הקבע במפעל.

ב- במפעל לייצור קרטון גלי חומר הגלם הוא נייר הספוג בחומרים שונים. החומר מגיע למפעלים בגלילים גדולים כשהנייר לחוץ כגליל.

היות ונפח הגלילים הוא גדול מאוד נהוג לאחסן את הגלילים בחצר המפעל באזורים מתאימים.

במפעלים אלה חל איסור מוחלט לעשן או להדליק אש לביצוע עבודות אלא ברשות ההנהלה ובהשגחה צמודה של אנשי כיבוי-אש

לאחר ששת הימים התקבלו לעבודה בחצר המפעל מספר פועלים מהשטחים. לאחר ארוחת הצהוריים הם נהגו לשבת ליד הגלילים בצל ולהמתין לסיום ההפסקה.

יום אחד לאחר סיום ההפסקה וכאשר כול המפעל כבר היו בעבודה התגלתה אש בחצר הגלילים. עד שהוזעקו הכבאים כבר לא היה מה להציל וכל המפעל ומבני הייצור שבו נשרפו.

בחקירה שהתקיימה לאחר מכן הועלתה הסברה שאותם פועלים עישנו ליד הגלילים ויתכן שבדל סיגריה הדליק פיסות נייר שנופלות משולי גלילי הנייר.

יש תמיד להשגיח על ביצוע כל הוראות הבטיחות.

לאחר השרפה הזו הוקם המפעל מחדש. בכל שטח המחסנים ואולמות הייצור הותקנה נערכת ספרינקלרים.כולל מעל המחסן הפנימי של גלילי נייר.

באחת הלילות כאשר המשמרת השניה עזבה את המפעל ובמקום נשארו רק שומרים פרצה אש במחסן הפנימי של הגלילים. האזעקה הופעלה . השומר טפלן למונית שהסיע את עובדי המשמרת הביתה. הפועלים חזרו מיד למפעל . נכנסו לאלמות הייצור ולמחסנים אך לא ראו אש.

פתאום אחד צעק המים נוזלים מהספרינקלרים.

סגרו את המים ומה ראו.

בשטח שבין ארבעה גלילים גדולים צמודים היו ניירות שרופים והאש בגלילים גם עלתה למעלה ומספר גלילים מסביב היו רטובים.

מה שקרה הוא שמסיבה לא ידועה פרצה אש במרווח שבין ארבעה הגלילים והאש "כוונה " ישירות למעלה ובכך הפעילה מיד את הספרינקלרים מעל המקום. הספרינקלרים הופעלו מיד עם התפרצות האש וכיבו אותה ועם זאת הופעלה האזעקה.

בינתיים הגיעו גם מכבי האש אבל לא היה להם מה לכבות

ג – שרפה של אולם הייצור במפעל קרגל בלוד-(בשנות הששים)

במפעל הייתה מערכת גילוי עשן שהייתה מקושרת לתחנת מכבי אש ברמלה – מרחק מספר דקות נסיעה מהמפעל.

במפעל פעלו מלגזות עם מנועי דיזל וכן מדי פעם היו חייבים לבצע עבודות עם אש גלויה בהשגחת אנשי כיבוי אש של המפעל.

היום ומדי פעם העשן הפעיל את הגלאים וזה היה עובר למכבי אש היו מדי פעם מנתקים את המערכת ומפסיקים פעולתה. בכל פעם שעבדו עם אש גלויה היו במתכוון מפסיקים פעולת המערכת.

באחד הימים עמדו לבצע עבודת ריתוך חשמלי ולכן הפסיקו את המערכת והמסגרים ביצעו עבודתם. לאחר שסיימו, וזו הייתה שעה שלאחר שהעובדים כבר הלכו הביתה, המסגרים לא וידאו שהמקום נקי ומסודר ושגצים לא הגיעו לנייר, חיברו מחדש את מערכת גלאי העשן והלכו הביתה. זה היה עדיין בשעות אור.

פתאום השומר קיבל טלפון מתחנת כיבוי אש ואמרו לו שהאזעקה אצלם מראה על עשן במפעל וביקשו מהשומר להסתכל החוצה ולראות אם יש עשן. לדברי השומר הוא ראה עשן וכך אמר ליומנאי בתחנת הכבאים. לאחר מספר דקות השומר יצא בביתן השומר וראה עשן יוצא מאחד האולמות- זה שבו עבדו בריתוך- הוא טלפן לכבאים והזעיק מספר עובדים שעדיין היו במפעל.

זה היה מאוחר מדי.

בכל פעם שמבצעים עבודת ריתוך, ובמיוחד במפעלים שבהם חומר דליק, יש לנקוט באמצעים למניעת התפזרות גצים ובנוסף יש להשאיר במקום עובד שנמצא עם ציוד כיבוי אש בכוננות למקרה שלמרות שנקטו באמצעים הנכונים תפרוץ אש.

ד – שרפה של מחסן מרכזי כללי בסולתם –

בסולתם היה מחסן גדול מאוד בו אוחסנו כל החומרים שצרכו במפעל לצרכים שוטפים וגם חלקי חילוף לציוד והמכונות. בנפרד ובמקומות מבודדים היו המחסנים של חומרים דליקים וחומרי נפץ.

במחסן השתמשו במלגזה חשמלית והמטען שלה היה בתוך המחסן. כל עת שהמלגזה לא נדרשה לעבודה היו מחברים אותה למטען. כך עשו כל יום לפני סיום העבודה וסגירת המחסן.

ערב אחד לאחר שכולם כבר הלכו הביתה השומרים ראו אש במחסן והזעיקו את הכבאים.

עד שהם הגיעו לא היה מה להציל.

בספרות ובירחונים של האגודות הלאומיות הבריטית FPA והאמריקאית NFPA קראתי על מקרים של שרפה במקומות שפעלו מטענים למצברים של מלגזות. בקשתי מאנשי המפעל להוציא את המטען אל מחוץ למחסן – כפי שהמלצתי במפעלים אחרים- אבל כאן לא שמעו לי.

בחקירת חוקרי שרפות, הם העלו את הסברה שגץ שנוצר בשעת הטעינה גרם להתחלת השרפה.

במפעל אחר, בו ישנם מספר כלי רכב המונעים במנועים חשמליים וקשה להעביר אותם לסככה חיצונית החליטו להקים מספר עמדות עבור מטענים כשמסביב לשטח העמדה ובמרחק של לפחות שני מטרים הותקנו מעקים , והעובדים מקפידים לא לאחסן חומר דלקי בשטחי העמדות.

פתרון לא הטוב ביותר.

ה – שרפה של מחסן כותניון במכתשים ב"ש וגם במכתשים רמת חובב

החומר כותניון המיוצר במפעלי מכתשים – קודם בבאר שבע ומספר שנים ברמת חובב הוא חומר מאוד דליק. מאחסנים אותו בשקים במחסנים מבודדים ורק לחומר שה.

בגלל סיבות כימיות קרו שלשה מקרים(עליהם אני יודע) שאש פרצה בתוך המחסן מבלי שמישהוא גרם להתלקחותה. המחסן כולו נשרף.

ו שרפה של מתקן מיצוי שמן במפעל לייצור שמני מאכל-- עץ-הזית

לאחר שמפעל עץ הזית בקרית אריה בפתח תקווה נרכש על ידי כור תעשיות בע"מ ביקרתי במפעל וסיירתי בו עם הממונה על הבטיחות והמהנדס הראשי.

חזרתי למשרדי עם רשימה גדולה מאוד של המלצות לביצוע.

החלטתי שהחשוב ביותר לטיפול מידי זו מערכת כיבוי אש של המפעל.

מצאתי שקווי המים של המפעל היו של ^3 והמונה הראשי של ^2 .הלחץ ברשת העירונית היה נמוך מדי. קווי המים וההידרנטים במפעל לא היו בכל שטח המפעל.

ערכנו תוכנית לשיפור מערכת המים. המנכ"ל טען שאני יקר וזה יעלה הרבה כסף. לאחר מספר נידנודים שלי הוסכם לבצע מיד את השיפור המוצע במערכת המים שכלל בין השאר התקנת משאבת מים המופעלת במנוע בנזין עם חיבור לשעת חירום ישירות לקו המים העירוני(באישור העירייה)ועוד ציוד רב.

לאחר מספר חדשים, כאשר טיפלו באחזקה שוטפת של מתקן המיצוי בו משתמשים בבנזין מיוחד למיצוי השמן מהגרעינים אחד הפועלים השתמש בכלי עבודה מפלדה בניגוד להוראות הקבע המחייבות להשתמש אך רק בכלי עבודה מחומרים שאינם יוצרים ניצוצות במגע עם בטון. כשבוא עמד על המתקן בגובה של מספר מטים כלי עבודה מפלדה נפל על הבטון ויצר ניצוצות שגרמו לאדי הבנזין להתלקח.

התוצאה שהמתקן כולו התלקח ובער. אחד הפועלים נהרג מיד ושנים נכוו קשה.

המהנדס הראשי והפועלים שהיו במפעל הפעילו את המשאבה ומיד היה לחץ מתאים ובכך הצליחו לכבות את האש לפני שהכבאים הגיעו. מכבי אש הגיעו רק אחרי 20 דקות כי התחנה נמצאת בקצה הרחוק של העיר וזו הייתה שעת בוקר כשהתנועה בכבישים הייתה צפופה.

שוב נוכחנו שבהסתכלות נכונה על מצב קיים ניתן לשפר וגם ניתן לשכנע את ההנהלה..

לאחר מספר שבועות פגש אותי המכנ"ל של קבוצת מפעלי המזון בחברה ובשמחה אמר לי

"אתה אדם יקר אבל הצלת לי את המפעל",

יש גם מנהלים שמוכנים להודות – לאמור תודה וגם טעיתי.

ז – שרפה במחלקת בדיקת צמיגים-אליאנס חדרה

תוך כדי העבודה משתמשים גם בבנזין. הבנזין כמובן מתאדה לסביבה הקרובה. באחד הימים פרצה אש במקום. אחת הסברות הייתה שכאשר עברה ליד המקום מלגזה עם מנוע סולר כמראה נפלט גץ לסביבה או בגלל החום של צינור הפליטה האדים התלקחו.

העובדים במקום ובסביבתו הצליחו לכבות את האש תוך דקות. כל העובדים עברו הדרכה מעשית בשימוש בציוד כיבוי נייד- מטפים- וזה היה בשבילם "תרגיל חי".

ח – שרפה של בית קירור במפעל לייצור מוצרי מזון

במפעל לייצור מזון ירקות מוקפאים פרצה אש בתוך המחסן המרכזי. הדלתות היו פתוחות ואוויר זרם פנימה ובכך הלהבה התפשטה ושרפה את המשטחים מעץ וגם את הקופסות מקרטון. האש גרמה להתלקחות חומר הפוליוריטאן שהיה בתוך הקירות שהיו בנויים מלוחות סנוויטש = שני לוחות פח כשביניהם פוליוריטאן מוקצף. אש אומנם לא התלקח אבל החומר נשרף ונוצרו גדים מסוכנים ועשן. האש כילתה את כל המחסן.

ט - בדיקת ספרינקלרים

יש לוודא שמערכת הספרינקלרים נקייה מרפש ומאבנית. לצורך כך יש לשטוף את הצנרת לפחות פעם בשנה. בקצות הקווים חייבים להיות ברזים – שהותקנו עם ההתקנה של המערכת—ואת אלה פותחים ונותנים למים לזרום החוצה. לאחר הפקת זרימת המים יש לפתוח את הברז הראשי ולהזרים מים כדי לוודא שהצנרת נקייה. רק אז סוגרים את הברזים בקצות הקווים.

' - התפוצצות מטפה כיבוי אש שהיה בתוך המכונית שלי -

מטפי כבוי – שימוש בשרפות של כלי רכב

- באחד החגים כשהייתי באשדוד יעקב החניתי את המכונית שלי בחצר ליד חדרי המגורים. בשעות הצהרים ביום חם מאוד שמענו פתאום התפוצצות. יצאתי לראות הסיבה ומצאתי כי המטפה הקטן שהיה בתוך המכונית שלי התפוצץ וכל החומר שהיה בתוכו התפזר בתוכו.

זה היה מטפה עם גז.

החום היה גבוהה מספיק כדי להעלות את הלחץ בתוך המטפה עד כדי שהמכסה יצא ממקומו בגלל השפעת הלחץ הגבוה.

יא- שרפה בעמדת גריל המסעדה התפשטה לסביבה

במתקן לצליית בשר העשן נפלט לסביבה דרך ארובה. על דפנות המתקן ועל דפנות הארובה מצטבר במשך הזמן, שומן שמתקשה אבל זה דליק.

מקרה הזה , כמו במקרים אחרים שפורסמו בעיתונות, גץ שעלה דרך הארובה גרם להתלקחות השומן ובכך התפשטה האש גם לכיוון מטה וגרמה לשרפת המתקן.

בגלל הסיכון הידוע נדרשים בעלי סטקייות להתקין יחידה לכיבוי אש אוטומטית באמצעות גז. במקרה הנדון הותקנה מערכת חדשה אבל בגלל שהמתקין לא בדק את עבודת העובד שהתקין את המערכת היא לא הייתה בפעולה.

101- מערכות ספרינקלרים ניקוי אבנית ומשקעים-

במערכת ספרינקלים רטובה המים נמצאים במצב סטטי כל הזמן ולכן מצטברים משקעים-

א – בבדיקה של מספר ספרינקלרים במערכת רטובה (כחלק של מערכת משולבת רטוב ויבש) מעל מיכלי ג.פ.מ. בחצר סולתם נמצאו החורים של היחידות סתומים בלכלוך ובאבנית.

לאחר שהצנרת כולה נוקתה באופן יסודי הועברה הנחיה לאנשי אחזקה לשטוף את הקווים מדי

שישה חודשים כדי להוציא כל חומר מיותר שהצטבר בקווים

הנחייה זהה הועברה לעוד מספר מפעלים בהם הותקנו עד אז מערכות ספרינקלרים.

ב- במפעל דפוס הותקנה ערכת ספרינקלרים חדשה בחלק מהמפעל. בעת הביצוע דרשתי שיתקינו ברזי ניקוז במספר קצוות של הצנרת. הקבלן לא הסכים .אז הנחתי את מנהל מחלקת אחזקה להכין את הדרוש כדי לנקז את המים מהמערכת שכבר קיימת במקום מספר שנים.

הזמנתי את הקבלן ובלי רצון היה נוכח לידנו כאשר פתחו קצה אחד של הצנרת והמים זרמו החוצה. דאגנו להניח על הכביש בד לבן עליו נשפכו המים. עוד לפני שכל המים זרמו החוצה כולם,כולל הקבלן, נדהמו מכמות הלכלוך שזרם החוצה מהקווים.

לאחר מכן הותקנו ברזי ניקוז במספר קצוות של הצנרת , גם במערכת החדשה וגם בקיימת מזמן.

באותו מפעל ממשיכים לנקז את המים מהקווים לפחות פעם בשנה.

136 - מטפים עם אבקה שהתפוצצו תוך כדי הפעלתם – במפעל כימי ובצבא –

וגרמו למות המפעיל במטפה עם אבקה הזרקת האבקה נעשית באמצעות לחץ גז חנקן. בתוך המיכל של המטפה מותקן מיכל קטן ("בקבוק") ובו חנקן בלחץ גבוה.

כאשר רוצים להתיז אבקה יש ללחוץ על ההפעלה פעמיים – בפעם הראשונה נוקר פותח את המיכל הקטן והחנקן פורץ לחלל המטפה וממלא את נפח המטפה ואח"כ לוחצים לפתיחת הנחיר שדרכו נזרקת האבקה באמצעות לחץ החנקן בשני המקרים, לאחר הלחיצה הראשונה עף המטפה לגובה ולכוון הפנים של המפעיל. מעוצמת המכה המפעיל נהרג.

בשני המקרים המטפה היה ישן וגם זה הונח על האדמה או על הרצפה. בבדיקות לאחר התאונות חלודה בכמות גדולה נמצאה על התחתיות. מה קרה ?? עם פתיחת הלחץ לחלל המטפה הגז מצא דרכו החוצה דרך חורים בחלודה של התחתית ואז נוצר מהמטפה כאין טיל שאף למעלה.

מסקנות:

1 - יש להקפיד שכל המטפים יהיו תלויים על הקיר או על עמוד ויהיו עטופים ביריעה של

פלסטיק (לא שקית) כדי שבמשיכה אחת ניתן לסלק את היריעה ולהפעיל את המטפה.

2 - כאשר בודקים תקופתית את מד הלחץ של גז החנקן יש לבדוק גם את תחתית המטפה. מצאנו מטפים שהיו צבועים מחדש אבל התחתיות היו במצב של חלודה.

3 – יש להקפיד לבדוק את המטפים בלחץ מים.

תוספת

10 – .שרפה במפעל כימי שנגרמה על ידי קבלן

במפעל לייצור מוצרים כימיים פרצה שרפה וכתוצאה במתקן אחד . הנזק היה מוחלט . הזמינו קבלן שמתמחה בפרוק קונסטרוקציות לאחר שרפה (כן יש לפחות אחד שהתמחה בזה). לפני חתימת החוזה אתו הוא סייר במתקן השרוף והודרך בכל אמצעי הבטיחות שיש עליו לבצע וכן שעליו להודיע למפקח מטעם המפעל על התחלה של כל שלב . בבוקר אחד אנשיו התחילו בפרוק הצנרת של המתקן ללא שהודיעו למפקח .

עוד לפני שהקבלן החל בפרוק הצנרת ולקראת הפרוק , עובדי המתקן שטפו את כל הצינורות מתוכנן , שהיו חומרים כימיים מסוכנים. הפועלים של הקבלן היו בלתי מקצועיים . אחד מהם החל לפתוח את ברגיי החיזוק בין שני אוגנים (פלנז'ים) כשהוא עומד מתחת למקום העבודה ומסתכל למעלה . בעת שפתח את הברגים והאוגנים התרחקו האחד מהשני נזלו מספר טיפות של נוזל לתוך פיו של הפועל (מקרה אחד למיליון !!) . הוא החל לצעוק ומיד לקחו אותו לבית חולים אך שם הוא נפטר – כי החומר היה רעיל מאוד .

זה לימד אותנו שיש לוודא שהקבלן עובד בצורה שאינה מסכנת את עצמו ולא את הפועלים שלו ולכן חייב להיות במקום העבודה מישהו מהמפעל שיודע איך לעבוד בכל מקום עבודה (יתכן שבמקום עבודה בו עובדים אנשי הקבלן יש בו סיכונים אחרים שידועים לאנשי המפעל אבל אינם קשורים ישירות לעבודה שקיבל הקבלן , ואז אנשי המפעל חייבים להיות עם עין פקוחה .

אנשי המפעל רשאים , וחייבים , לדרוש להפסיק לעבוד עד שהקבלן בעצמו , או מנהל העבודה מטעמו , יקבלו הסברים מטעם מנהל המתקן ו/או הממונה על הבטיחות . אסור לעובד רגיל של המפעל לתת הוראות ו/או הנחיות לעובדיי הקבלן איך לבצע את העבודה . רק הקבלן או מנהל העבודה מטעמו רשאים לתת הוראות עבודה לעובדים שלהם .